פסק-דין בתיק ב"ל 16589-11-11

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.9.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערערת 0% נכות יציבה מיום 1.6.11(להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערערת:

2.1        הוועדה לא רשמה את כל תלונות המערערת וצינזרה חלק מדבריה.

2.2        הוועדה לא התייחסה לטענה כי התאונה היוותה טריגר שהביא להחמרת מצב קודם שכלל לא הפריע למערערת עובר לפגיעתה.

2.3        נימוקי הוועדה הינם לקויים ביותר ואין כל התייחסות לממצאים החדשים שנתגלו לאחר התאונה. הוועדה לא דנה בנושא מצב קודם ומדוע לא סבלה בעבר ממוגבלות ומסיפטומאטיות ומדוע זאת התגלתה דווקא לאחר התאונה.

            אף בערר המשיב ציין הנ"ל כי בגין שינויים ניווניים בגב ורישומים בודדים אין מקום להפחית בגין מצב קודם.

3.         טענות המשיב:

3.1        הוועדות הרפואיות הינן גוף עצמאי ומכאן ברגע שוועדה רפואית לעררים קבעה את שקבעה ולדעת המשיב לא נפל פגם משפטי בהחלטה אין כל חשיבות לעמדת המשיב כפי שהובאה במסגרת הערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

3.2        הוועדה לעררים שללה קש"ס בין מצבה של המערערת לתאונה בהתבסס על ממצאים רפואיים הנובעים משינויים ניווניים הנראים בבדיקת הסי.טי ומכך כי לא נמצא נזק חבלתי אצל המערערת.

            שלילת קשר סיבתי היא קביעה רפואית וככל שהיא מנומקת אין בית הדין         מתערב בה.

3.3        הוועדה שללה מכתבו של דר' סלטי מטעם המערערת בשל השוני בממצאים שכן דר' סלטי טען כי הקשר הסיבתי נובע מממצא חבלתי אותו לא מצאה הוועדה.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה באישור הרפואי של המומחה מטעם המערערת ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.

8.         במסגרת ישיבתה מיום ה- 19.9.11 שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה כי מיום התאונה התפקוד האופטימאלי התקין נפגע גם בעבודה וגם בבית. מתקשה בפעולות היום יום, מתקשה להרים חפצים מהרצפה, לא יכולה לנהוג, נפגמה גם היציבות, נפלה לאחרונה.

9.         הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

            " איננה משתמשת בתומך לגב מותני. בעמידה זקופה אין סטייה ואין כיווץ שרירים בגב מותני. מבצעת כיפוף לימין שמאל ואחור עם כאבים במותן אך ללא קרינה לרגליים. בכיפוף גם בעמידת קצה אצבעות 42 סמ' מהרצפה, עומדת על קצות אצבעות ועקבים ב - 2 הרגליים. בשכיבה אין SLR לא מימין ולא משמאל. בהרמת הרגל הימנית מוסרת על כאבים בקדמת הירך הימנית החזרים גידיים הופקו תקינים ושווים. אין חסר מוטורי. כאבים באצבע 2, 3 בכף הרגל הימנית. בבדיקה סימני נוורומה ע"ש מורטון.